למשוך או לא למשוך — זו השאלה(?)

נכיר שתי נשים בנות 40, עם נתוני פתיחה זהים לחלוטין: שתיהן משתכרות 15,000 ₪ בחודש וצברו 700,000 ₪ בקרן הפנסיה. ההבדל היחיד ביניהן הוא החלטה אחת.

דנה — ממשיכה כרגיל

דנה משאירה את הכסף בקרן וממשיכה להפקיד באופן שוטף, בהנחת תשואה של כ-7% בשנה.

• בגיל 67 הצבירה שלה מגיעה לכ-7 מיליון ₪.
• היא ממירה כ-4 מיליון לקצבה חודשית של כ-15,500 ₪ (צמודה למדד).
• את ה-3 מיליון הנותרים היא מנהלת עצמאית ב-IRA.
• בגיל 85 היורשים מקבלים כ-10 מיליון ₪, פטורים ממס.

אנה — מושכת בגיל 40

אנה מחליטה למשוך את כספי הפנסיה כבר בגיל 40.

• היא משלמת 35% מס על ההפקדות ו-31% מס שולי על החלק הפטור — בסך הכל כ-200,000 ₪ מס.
• עם 500,000 ₪ שנשארו היא רוכשת דירה בשווי 1.3 מיליון ₪, עם משכנתא ל-27 שנה בריבית 3%.
• הדירה מניבה שכירות בתשואה של כ-3%.
• בגיל 67, אחרי סיום המשכנתא, הדירה שווה כ-3 מיליון ₪ ומניבה כ-5,500 ₪ בחודש.

השורה התחתונה

ההחלטה של אנה למשוך את כספי הפנסיה בגיל 40 עלתה לה כ-מיליון ₪ בגיל הפרישה, ועלתה ליורשיה כ-3 מיליון ₪.

ההבדל לא נובע מ"השקעה גרועה" — דירה זו השקעה לגיטימית. הוא נובע ממיסוי המשיכה המוקדמת ומאובדן כוח הריבית-דריבית של קרן הפנסיה לאורך עשרות שנים.

לפני שמושכים כספי פנסיה — שווה לעצור, לחשב, ולראות את התמונה המלאה.

הדוגמה להמחשה בלבד ואינה מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לפעולה.