נכיר שתי נשים בנות 40, עם נתוני פתיחה זהים לחלוטין: שתיהן משתכרות 15,000 ₪ בחודש וצברו 700,000 ₪ בקרן הפנסיה. ההבדל היחיד ביניהן הוא החלטה אחת.
דנה — ממשיכה כרגיל
דנה משאירה את הכסף בקרן וממשיכה להפקיד באופן שוטף, בהנחת תשואה של כ-7% בשנה.
- בגיל 67 הצבירה שלה מגיעה לכ-7 מיליון ₪.
- היא ממירה כ-4 מיליון לקצבה חודשית של כ-15,500 ₪ (צמודה למדד).
- את ה-3 מיליון הנותרים היא מנהלת עצמאית ב-IRA.
- בגיל 85 היורשים מקבלים כ-10 מיליון ₪, פטורים ממס.
אנה — מושכת בגיל 40
אנה מחליטה למשוך את כספי הפנסיה כבר בגיל 40.
- היא משלמת 35% מס על ההפקדות ו-31% מס שולי על החלק הפטור — בסך הכל כ-200,000 ₪ מס.
- עם 500,000 ₪ שנשארו היא רוכשת דירה בשווי 1.3 מיליון ₪, עם משכנתא ל-27 שנה בריבית 3%.
- הדירה מניבה שכירות בתשואה של כ-3%.
- בגיל 67, אחרי סיום המשכנתא, הדירה שווה כ-3 מיליון ₪ ומניבה כ-5,500 ₪ בחודש.
השורה התחתונה
ההחלטה של אנה למשוך את כספי הפנסיה בגיל 40 עלתה לה כ-מיליון ₪ בגיל הפרישה, ועלתה ליורשיה כ-3 מיליון ₪.
ההבדל לא נובע מ"השקעה גרועה" — דירה זו השקעה לגיטימית. הוא נובע ממיסוי המשיכה המוקדמת ומאובדן כוח הריבית-דריבית של קרן הפנסיה לאורך עשרות שנים.
לפני שמושכים כספי פנסיה — שווה לעצור, לחשב, ולראות את התמונה המלאה.
הדוגמה להמחשה בלבד ואינה מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לפעולה.